התפתחות רגילה של ילדים כוללת פיתוח של תפקודים וכישורים פיסיולוגים, פסיכולוגיים-רגשיים, חברתיים, לימודיים ודפוסים התנהגותיים סבירים הצפויים בהתאם לגיל הילד. רוב הילדים מתפתחים באופן זה. בניגוד להם, בחלק קטן מהילדים חל עיכוב התפתחותי מסוים באחד או יותר מהתפקודים הצפויים מהילד בהתאם לגילו. עיכוב התפתחותי זה מלמד על המצאות בעיות העלולות להיגרם מסיבות שונות.

מערכת החינוך מיועדת לפיתוח הילדים מבחינה לימודית וחברתית. מערך החינוך הרגיל יועד לרוב הילדים המשיגים את הצפוי מהם בהתאם לגילם מבחינה לימודית והתנהגותית באמצעות המשאבים הרגילים הניתנים במערכת.  ילדים שאינם מתפתחים בהתאם לגילם ואינם רוכשים את הלמידה או שאינם מראים כישורים חברתיים והתנהגותיים בהתאם לצפוי לגילם זקוקים להשקעה מרוכזת ארוכת טווח של אנשי מקצוע שונים על מנת להתפתח באופן אופטימלי. על מנת לענות על הצרכים הייחודים הספציפיים של ילדים אלו נבנתה מערכת החינוך המיוחד. מסגרות החינוך המיוחד ייעודי לגיל הילדים, לקשיים ולצרכים הספציפיים להם זקוק כל ילד. במידה ומתגלים קשיי התפתחות שונים, על ידי ההורים, גננות, מורים או כל גורם אחר, חשוב ביותר לאבחן את מהות הקשיים ואופיים, היקפם ועוצמתם ולטפל באופן אינטנסיבי ועקבי בקשיים אלו מוקדם ככל האפשר. טיפול מוקדם מעלה את הסיכוי להצלחת ושיקום חלקי ולעיתים  אף מלא של הקשיים ומונע את התפתחותם של בעיות שניוניות נלוות.

יכולותיו המעשיות והפוטנציאליות של הילד, כמו גם קשייו הספציפיים נבדקים באופן סגולי באמצעות מבדקים ומבחנים פסיכולוגים ופסיכודידקטים על ידי גורמים מקצועיים שהוסמכו לכך. האבחונים הרגילים מבוססים על השוואת ביצועי הילד לנורמות הביצועיות של כלל הילדים באותו מין וגיל.

הבנה נוירולוגית חדשה של פעילות המוח אפשרה פענוח חלקי של הגורמים לבעיות ספציפיות המחייבות פתרונות של החינוך המיוחד. הבנה זו הביאה לפתוח שיטה ביופיסיקלית מדעית חדשנית, לא פולשנית, ומדויקת (BDTAK, קליניקה לפסיכולוגיה מתקדמת, רחובות) לאפיון הלקויות הנערכת על ידי הילד באופן עצמאי בביתו. בנוסף, מאפשרת השיטה מעקב פיזיקלי מדויק אחר יעילות הטיפול התרופתי, התקדמות הטיפול ומידת השיפור וכך מתאפשר לעיתים שיבוצו של הילד בחינוך הרגיל (ראה "ליקויי למידה").

נקודות ציון במסלול התפתחות הילד

1.       אחרי הלידה ועד להתערבות גורמי מערכת החינוך נבדקים ביצועי הילד יחסית לשאר בני גילו על ידי ההורים החשופים להערות הגורמים השונים המקיימים קשר עם הילד כגון: סבתא, סבא, מטפלות וחברים להם ילדים בני גיל דומה. חשוב לזכור ש"תחושות הבטן" של ההורים חשובות. בעלי מקצוע שיסמכו אך ורק על הידע המקצועי שלהם, יגרמו לעיתים לעיכובים בלתי רצויים באבחון מדויק של הילדים.

2.       כניסת הילד למערכת החינוך הציבורית בגן: גן טרום-טרום חובה (גיל  3 שנים), גן טרום חובה (גיל 4 שנים) וגן חובה (גיל 5 שנים).

3.       מעבר הילד לבית הספר היסודי.

4.       מעבר לחטיבת הביניים ולבית הספר התיכון.

במידה ועולות בעיות בתהליכי ההתפתחות של הילדים מבחינה פיסיולוגית, פסיכולוגית רגשית, פסיכיאטרית, התנהגותית או חברתית, עשויה מערכת החינוך לבקש/לדרוש עריכת אבחון, הערכה או טיפול של אנשי מקצוע במטרה לעזור לילד.

בחזרה לתוכן העניינים

בחזרה לעמוד הבית

במידה ומתעורר חשש או ספקות בדבר יכולותיו של הילד לעומת ביצועי שאר הילדים, חשוב לברר בעזרת התייעצות ראשונית עם גורם מוסמך את החשש. גורמים כגון גננת או מורה עשויים לתרום באופן מקצועי את חוות דעתם. במידה והחשש לא נפתר והתבדה תוך פרק זמן של חודשים ספורים יש להמשיך את הברור עם פסיכולוג או נוירופסיכולוג.

לפני ביצוע אבחונים כלשהם על ידי פסיכולוג מערכתי כלשהו, מחויבת מערכת החינוך ליידע את הורי הילד בדבר קיומן של בעיות ספציפיות אצל הילד או בעיות הנגרמות לאחרים בידי ילד ספציפי זה או אחר.

בחזרה לתוכן העניינים

בחזרה לעמוד הבית

ועדת השמה היא ועדה של אנשי מקצוע שונים שמתפקידה לבחון את הבעיות והפתרונות האפשריים העומדים לרשות מערכת החינוך (במקום מגוריו של הילד) במטרה לאפשר התפתחות אופטימלית לילד. במידה והפתרונות הנדרשים האפשריים במקום מגוריו של הילד אינם מספקים, אמורה מערכת החינוך להסיע את הילד ללא כל השתתפות כספית של ההורים כדי לרכוש שירותים אלו במקום הקרוב ביותר למגורי הילד. תפקידה הפורמלי של ועדת ההשמה הוא להמליץ להורים, בהתאם לידע המקצועי המצוי בועדה, על דרכי פתרון העונות לבעיותיו של הילד וסביבתו ולספק המלצות אופרטיביות מעשיות למימוש המלצות אלו.

מאחר והבעיות ודרכי הפתרון מגוונים ושונים מילד לילד, לעיתים חלוקים ההורים וגורמי המערכת בראייתם הכוללת את הפתרון הנכסף. רק התערבות של איש מקצוע מיומן תאפשר פתרון מניח את הדעת על ידי הצדדים השונים ויאפשר התפתחות חיובית אופטימלית לילד.

בחזרה לתוכן העניינים

בחזרה לעמוד הבית

כל זמן שמדובר בבעיות בהן הילד אינו מסכן את עצמו ואת האחרים, משמשת הוועדה כגורם מייעץ בלבד, כשטובת הילד עומדת בראש מעייניה. לעיתים עשויים ההורים הנתקלים בהמלצה להעביר את הילד לחינוך המיוחד , לקבל את הרושם המוטעה שעיני המערכת נשואות לפתרון בעיותיה בלבד והוא שואפת "להיפטר" מן הילד. חשוב לזכור את בעיותיו הבסיסיות של הילד אשר הביאו להפנייתו של הילד לועדת ההשמה ולכינוסה. לעיתים מנסים ההורים "להרוויח זמן" אולם חשוב לזכור שהילד משלם את המחיר היקר של היותו במקום בלתי מתאים, הדוחה אותו ולא מאפשר לו להתפתח בצורה נאותה.

חשוב לשים לב שהמערכת, ככל מערכת, עלולה לפספס במקרים מיוחדים ולכן חשוב שיקול דעת מקצועי ומיומן בכל מקרה פרטי. חשוב לסקור ולאמוד את היתרונות והחסרונות היחסיים שיש להעברתו של הילד לחינוך המיוחד. רק שיקול כולל יאפשר החלטה נבונה.

מערכות הביטוח הלאומי ומס-ההכנסה מסייעות בהתמודדות עם בעיות שונות בגינם מומלצת העברת הילד לחינוך המיוחד.

בחזרה לתוכן העניינים

בחזרה לעמוד הבית

להורים ניתנת אפשרות לערער על "החלטות" והמלצות ועדת ההשמה בפני ועדת ערר עליונה. (ראה סעיף קודם).

ד"ר א. קסלר, כותב דף זה, הוא פסיכולוג ונוירופסיכולוג העוסק בטיפול ובמחקרים קליניים, חבר בהסתדרות הפסיכולוגים, בישראל ובארה"ב, וחבר הקונסורציום הבינלאומי לטורט.