בעיות שינה על רקע נשימתי

הפרעות נשימה שונות הנובעות מחסימה חלקית של דרכי הנשימה העליונים, הגוררת נחירות רמות והפסקות נשימה שבעטיין מתעורר אדם פעמים רבות משנתו. כתוצאה מוצא אדם עצמו עייף בבוקר ובמהלך היום, לעיתים אף בלי לדעת את סיבת ומקור עייפותו. בדיקה פיזיולוגית פשוטה של דרכי הנשימה העליונים עשויה להצביע על מקור הבעיה ולהציע בהתאם דרכי פתרון. בניגוד להם, עלולים לנבוע בחולים אחרים בעיות שינה על רקע נשימתי כתוצאה מבעיה נוירולוגית עצבית. כאשר הבקרה העצבית על דרכי הנשימה העליונים פגועה ומתפקדת באופן חלקי, תתרחש ההפרעה. רק בדיקה וטיפול מתקדמים (ראה סעיף אבחון וטיפול מתקדמים בסקירה זו) עשוי לאתר את הבעיה ולהציע דרכי פתרון בלעדיות לבעיה העצבית.

אצל ילדים ברוב המקרים לא תתרחש נחירה והאבחנה עשויה להישען על אופן תנוחת השכיבה הייחודית שמראה הילד. כשהילד שוכב בשנתו ונראה כנשען על הידיים או הברכיים יש לחשוד בכיוון זה. לעיתים תתרחש אצל ילדים גם הרטבה לילית או יקיצות עצבניות מרובות במהלך הלילה אשר עשויים להעיד על הפסקות נשימה בשינה. סימנים נוספים העשויים לעורר חשד יכולים להיות נשימה מהפה במהלך היום, קשיי בליעה שונים, וקשיים בהגייה של מילים. ככל שהגיל עולה יש עליה בשכיחות הפרעות הנשימה על רקע נשימתי. במחקרים אפידמיולוגיה נמצא שעד 10% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מהפרעות שינה על רקע נשימתי על רקע חסימה מבנית או בעיות עצביות.

בחזרה לתוכן העניינים

בחזרה לעמוד הבית

בעיות שינה כתוצאה מבעיות ה"שעון ביולוגי"

הפרעת שינה זו נובעת משינוי והסתה של מחזור השינה-עירות הפנימי של האדם לעומת הנורמה המקובלת מבחינת התזמון של שעת השינה והקימה. הילד או המבוגר עם הפרעת שינה זו מוצא עצמו ער וישנוני בשעות לא מקובלות וכתוצאה הם נתקלים בבעיות שונות בלימודים, חברה, תעסוקה ועוד.

חשוב לציין שניסיונות לא מבוקרים לשנות את ה"שעון הביולוגי" ואת מחזור השינה-עירות כמעט תמיד נכשל או מצליח באופן חלקי ביותר. ברוב המקרים קשיים אלו אצל בוגרים הם קלים עד בינוניים בחומרתם ולכן אינם זוכים לטיפול הולם. עיקר הבעיה מטרידה את הילדים הלומדים בבית ספר הנתקלים בקשיים ללכת לישון ולהירדם בשעות מקובלות מומלצות בהתאם לגילם יחד עם קשיי קימה בזמן המקובל הנדרש לצורך הגעה בזמן לבית הספר. ניסיון השכמה על ידי ההורים בזמן, ייתקל בדרך כלל בקשיים, עד כדי אלימות מצד הילד, או בקימה מבולבלת. במחקרים אפידמיולוגים שונים נמצא שעד 7% מהאוכלוסייה עלולה לסבול מסוג זה של הפרעות שינה. למרות המתאם הגבוה לבעיות פסיכיאטריות ופסיכולוגיות נוספות עם סוג זה של הפרעה, לדעת מחבר סקירה זו יש להתייחס ולטפל במקור הנוירולוגי המעורר סוג זה של בעיות בשיטות ממוקדות מתקדמות שברוב המקרים פותרות גם את הבעיות הנלוות כפי שמתבצע בהצלחה בקליניקה לפסיכולוגיה מתקדמת.

הסוג השני של הפרעות השינה מאופיין בהתנהגויות לא רגילות של האדם במהלך השינה. במהלך השינה מופעלות מערכות גופניות שונות: מערכת העצבים האוטונומית האחראית על תחושות חרדה, דופק, לחץ דם ועוד, המערכת המוטורית האחראית על הליכה לדוגמה או המערכת הפסיכולוגית החשיבתית. להלן יוצגו סיוטי לילה, בעתות שינה ו"מחלת ירח" = הליכה מתוך שינה (סומנבוליזם).

בחזרה לתוכן העניינים

בחזרה לעמוד הבית

סיוטי לילה

המאפיין הבולט של הפרעות שינה כתוצאה מסיוטי לילה הוא הופעה חוזרת של חלומות מזוויעים במהלך השינה הגורמים ליקיצה. לאחר חלום כזה האדם מתעורר מודע לכל שהתרחש בחלום ומסוגל לשחזר אותו לפרטיו. מודעות זו לחלום ולאירועים שבו לאחר היקיצה ממנו גורמות לילד או למבוגר מתח וחרדה רבים ופחד לחזור לישון. תוכן החלום מכיל לעיתים קרובות אירועים "מסוכנים" לחולם, כמו תקיפתו, פציעתו או הריגתו על ידי אחרים או על ידי תאונה. חלומות שונים עלולים להכיל מצבי כישלון חמורים או מצבים בהם האדם מרגיש עצמו מבויש במידה רבה. חלומות כאילו המתרחשים אחרי אירועים ממשיים במציאות עלולים לשחזר את האירועים האמיתיים מהמציאות אולם במרבית המקרים נושא החלום ותוכנו אינו קשור למציאות שחווה האדם בעברו ואף לא להתרחשויות עתידיות כלשהן. אדם מתעורר מחלום שכזה נרעש ובעוררות פיסיולוגית רבה, ליבו פועם בקצב מוגבר, נשימותיו מהירות, והוא חש חרדה רבה ומוכן "להתגונן".

חשוב לזכור שכ 50% מהילדים בגילאים שלוש עד שש חולמים חלומות מפחידים במהלך ההתפתחות הפיסיולוגית והפסיכולוגית הרגילה. רק באם יוצרים החלומות ומעוררים קשיים בחיי היום יום לאדם, יש להתייחס אליהם כאל בעיות שינה.

בחזרה לתוכן העניינים

בחזרה לעמוד הבית

ביעותי לילה

ביעותי לילה מעט שונים מסיוטי הלילה ובהם החולם אינו מסוגל לזכור את החלום והוא מתעורר ממנו בצעקה תוך כדי מלמולים או בכי. בניסיון להרגיעו, כשמנסים להחזיק או ללטף את האדם בעת החלום או מייד אחריו הוא עשוי להתנגד, לבעוט, לנופף ידיו או לברוח כאילו הוא מחבר את האנשים סביבו לתוכן החלום התוקפני. בקומו בבוקר האדם לא זוכר את ביעותי הלילה ויתכן שהוא יזכור קטעים מעורפלים בלבד. עליה בחום הגוף כתוצאה ממחלה או עייפות רבה עלולים להגביר את שכיחות הופעת ביעותי הלילה.

בחזרה לתוכן העניינים

בחזרה לעמוד הבית

"מחלת ירח" = הליכה בשינה.

ההולכים בשנתם או כפי שהם נקראים "חולי ירח" הולכים ומבצעים פעילויות מוטוריות תוך כדי שינה. בדרך כלל בשליש הראשון של הלילה. תוך כדי הפעילות, האדם אינו ערני לגירויים סביבתיים, מבטו חלול תוך שהוא בוהה, ואינו מגיב לפניות אליו בניסיונות להעירו. במידה והצליחו להעירו או בקומו בבוקר זוכר האדם באופן חלקי ומעורפל בלבד את "מסעותיו" הליליים ואירועי הלילה. לפעמים עשוי האדם רק להתיישב במיטתו, לבצע תנועות ידיים פשוטות מסוימות, לומר משפט או מספר משפטים בודד ולהמשיך בשנתו. בהליכתו תוך כדי שינה עשוי האדם לפתוח ארונות, להוציא או להכניס חפצים לארון, לאכול, לבצע פעילויות שונות באמבטיה או לצאת מהבית. ילדים עשויים לשפוך מים או אפילו להשתין במרכז החדר או לבצע פעילויות מוזרות ולא מתאימות אחרות. הפעילות עשויה להימשך עד מחצית השעה ולעיתים בהתעוררו בבוקר עשוי האדם למצוא את עצמו במקום אחר מהמקום בו הלך  לישון או עם סימנים שונים המעידים על פעילות לילית אולם בלי לזכור את האירועים השונים. לחצים שונים, פיזיולוגיים או פסיכולוגים, פנימיים או חיצוניים עלולים לגרום לעליה בשכיחות הופעת הליכת לילה זו. נמצא שהפסקות נשימה בשינה וסימפטומים נוירולוגים שונים (ראה שאלון נוירופסיכולוגי) מגבירים את הסיכון ל"מחלת ירח". התנהגות זו של "מחלת ירח" או הליכה בשינה עלולה להיות מסוכנת. האדם עלול לפצוע את עצמו ביציאה דרך החלון בבניין רב קומות, להתנגש בדלת זכוכית או לחצות כבישים תוך כדי שינה באופן לא זהיר. במידה ול"חולה הירח" יש גם ביעותים או סיוטי לילה, קיימת החרפה של הסכנה כיוון שבמנוסתו של האדם "מגורמי הסכנה" עליהם חלם, עולה פעילותו הכללית עד כדי ריצה עיוורת במהלכה עלול האדם לפגוע בעצמו או באחרים.

בחזרה לתוכן העניינים

בחזרה לעמוד הבית

שכיחות

"מחלת הירח" מתחילה בין הגילאים 4 – 8 ונמצאה אצל ילדים בשכיחות הגבוהה ביותר בגיל 12. במרבית המקרים יורדת שכיחות התופעה עד סוף גיל ההתבגרות. עד 20% מן הילדים הראו "מחלת ירח" באופן חד פעמי במהלך התפתחותם ואילו שכיחות התופעה הנה כ – 5% בקרב מבוגרים. "מחלת ירח" היא בעלת רכיב תורשתי וחוזרת בשכיחות גבוהה יותר במשפחות בהן אחד מבני המשפחה ידוע כ"חולה ירח" או בעל בעיות שינה וסימפטומים נוירולוגים שונים.

בחזרה לתוכן העניינים

בחזרה לעמוד הבית

אבחון וטיפול מתקדמים

הבנה חדשה של פעילות המוח אפשרה הבנה של הגורמים להפרעות שינה שהביאה לפיתוח שיטה ביופיזיקלית מעבדתית חדשנית ומדויקת (BDTAK) לא פולשנית, מהירה ומהימנה לאבחון. הבדיקה נערכת באופן עצמאי בבית החולה על ידו או בני משפחתו הסובבים אותו. בנוסף מאפשרת השיטה שימוש בטיפולים תרופתיים חדשים תוך מעקב פיזיקלי מדויק אחר יעילות והתקדמות הטיפול וכך עולים הסיכויים של החולה לאבחון מהיר ומדויק המונע סבל מהחולה ומשפחתו.