למידה ורכישת ידע מתבצעות באופן שוטף בתהליך מוגדר בשלבים. תהליך זה בנוי מתחנות ורק מעבר מוצלח של כל התחנות הבונות את תהליך רכישת הלמידה, יבטא הליך למידה תקין.

במידה ואיברי החושים האחראיים להעברת האינפורמציה למוח תקינים אך עיבוד האינפורמציה במוח, זיכרון האינפורמציה או שליפתה בזמן רצוי פגומים, ניתן לדבר על נוכחות של ליקויי למידה. ליקויי הלמידה מחולקים כיום לליקויי למידה ספציפיים וליקויי למידה שאינם ספציפיים. ליקויי הלמידה הקוגניטיביים הספציפיים הנם פגיעה באחד או יותר משלבי הלמידה הכוללת רכיבי קשב, ריכוז, תפיסה (ראייתית ושמיעתית), זכירה (ראייתית ושמיעתית), חשיבה, משתני מוטוריקה שונים וכישורים שפתיים. כל תחנה בנויה מתחנות משנה, ובהתאמה בעלת השלכה על יכולת הלמידה. ליקויי הלמידה מתגלים בדרך כלל בגילאים בהם לומדים הילדים במערכת מוסדית מוסדרת בגן או בבית הספר. ברוב המקרים מתגלית לקות הלמידה לאחר שהילד צבר פער משמעותי בין ביצועיו בפועל לבין הביצועים הצפויים ממנו בהתאם לגילו הכרונולוגי ורמת המשכל שלו. לקויות הלמידה  נמשכות ומתקיימות לרוב גם בבגרות ואף עלולות להוות בעיה ברכישת הקריירה המקצועית ובחיים החברתיים הבוגרים. לעיתים נמצא מקור גנטי, רפואי או חבלתי –נוירולוגי שיכול לתרום הסבר להימצאות לקות הלמידה. בבדיקות אפידמיולוגיות שונות נמצא שעד 10% מהילדים בגילאי בית הספר מראים לקויות למידה ספציפיות שונות.

בחזרה לתוכן העניינים

בחזרה לעמוד הבית

האבחון הקלאסי מתמקד בבדיקת הפעילויות והיחס בין התוצרים והתוצאות שהילד מסוגל להפיק לעומת התוצרים הצפויים ממנו יחסית לשאר בני מינו וגילו. הבדיקה נערכת על ידי מומחה מוסמך בעל הבנה וידע במרכיבי תהליך הלמידה. מומחים שונים עוסקים בהיבטים שונים הקשורים בתהליכי הלמידה:

מאבחן דידקטי – מומחה לאפיון הפעילות בתחומי הלמידה בכל שכבת גיל, ולאיתור החריגות ממנו.

פסיכולוג  חינוכי – מומחה לתהליך הלמידה על חלקיו הקוגניטיביים, ומרכיבים פסיכולוגים רגשיים, משפחתיים ומערכתיים בבית הספר הנלווים לתהליך הלמידה ובעלי פוטנציאל אף לשנות תהליך זה.

נוירופסיכולוג – בדומה לפסיכולוג החינוכי, כוללת ידיעתו והבנתו את תהליך הלמידה וגם את התהליכים הפסיכולוגיים הרגשיים, משפחתיים וגורמי המערכת המקיימים קשר עם הילד. בנוסף למיומנויות אלו, נוירופסיכולוג עשוי להצביע על תהליכים נוירולוגיים פגועים במוח בעלי השפעה בתהליך הלמידה אצל הילד, על התנהגותו, חייו ועמדותיו החברתיות, קשייו הכוללים ואף להיות גורם מסייע בשיקום ושיפור הפגיעות השונות באמצעות טיפול. האבחון כולל "בטריה" הבודקת את כישורי ותוצרי הילד בהתאם לגילו הכרונולוגי ומנת המשכל שלו. חשוב לבדוק את קשייו הספציפיים מחד, ומאידך את נקודות החוזק של הילד.

בחזרה לתוכן העניינים

בחזרה לעמוד הבית

לאחר האבחון ואיתור הבעיות הספציפיות המפריעות לילד בתהליך למידתו, נבנה מערך טיפולי לצורך מתן תשובה לעקיפת הקשיים הספציפיים המפריעים לתהליך למידתו של הילד. מומלץ להתחיל באיתור, אבחון וטיפול מוקדם ככל האפשר על מנת לצמצם את היקף הבעיות ומניעה של התפתחות בעיות שניוניות לבעייתו הראשית.

הטפולים הקלאסיים ממוקדים בפתרון הבעיות בפעילותו של הילד בתחומי הקריאה, כתיבה, חשבון ודיבור תוך מיקוד הלמידה ורכישת אינפורמציה פונקציונלית. בהתאם לאופי הבעיה יטפלו מרפאים בדיבור בבעיות השפתיות ולקויות הדיבור, מרפאים בעיסוק ופזיותרפיסטים בבעיות כתיבה, ומורים להוראה מתקנת בבעיות ברכישת הרגלי ואסטרטגיות למידה שונות. בדומה, יתמקד פסיכולוג חינוכי בעיקר בטיפול בקשייו הרגשיים, ההתנהגותיים, חברתיים והמשפחתיים של הילד.

בחזרה לתוכן העניינים

בחזרה לעמוד הבית

טיפול מתקדם בלקויות למידה מתבסס על הבנה נוירולוגית של התהליכים הקשורים לתהליך הלמידה, הקשיים ולקויות הלמידה הספציפיות האפשריות ועל אפשרויות לעקוף מכשולים אלו. בנוסף עשוי להינתן גם טיפול תרופתי מתקדם ללקויות למידה שונות. כיום ידוע על תרופות קלאסיות המשפרות משתנים מוטורים, גרפומוטורים, קואורדינציה גרפומוטורית ובהתאמה את כישורי הילד בכתיבה עד כדי פתרון של "דיסגרפיה". בנוסף, נמצא שיפור אצל הילדים בטיפול תרופתי הולם ביכולת הקשב, תפיסה, חשיבה, עבודת הרצף ויכולת ההתארגנות. כמו כן, ידוע על אפשרות לשיפור הלקויות השפתיות (גמגום) וכמו כן גם את ההתנהגות, הקשיים החברתיים והרגשיים כמו פחדים ועוד. בניגוד לטיפולים הסטנדרטיים אשר נמשכים לאורך זמן של חודשים ואף שנים לכל טיפול, שילוב של תרופות ספציפיות עשוי לשפר את הלקויות בטווח זמן של שבועות ספורים. חשוב לזכור שהמערכות הרגשית והקוגניטיבית קשורות האחת בשנייה. שיפור יכולותיו הקוגניטיביות של הילד עשוי לשפר פלאים גם את מצבו הרגשי, ואף את מעמדו החברתי ולהפך. קשיי למידה אצל הילד משפיעים על הישגיו, מצבו הרגשי ולעיתים יוצרים בעיות שניוניות דוגמת דימוי עצמי נמוך, בטחון עצמי מעורער אשר עלולים להשפיע על בחירת מסלולו בחיים וקביעת המטרות שהילד בוחר לעצמו בעתיד.

בחזרה לתוכן העניינים

בחזרה לעמוד הבית

האם ניתן לאתר לקויות למידה בכל גיל?

מהי המסגרת החינוכית המתאימה לילד עם לקויי למידה?

האם ניתן לשלב ילד עם לקויי למידה בכתה רגילה?

האם קיימות הקלות לימודיות לילדים עם לקויות למידה?

מהו יחס המסגרת הצבאית לנערים עם לקויות למידה?

כיצד מתייחסות האוניברסיטאות לסטודנטים עם לקויות למידה?

האם "התיק" הפסיכולוגי המלווה את הילד עלול להזיק לו?

האם ילדים עם לקויות למידה מקבלים סיוע בביטוח הלאומי ובמס-ההכנסה?

בחזרה לתוכן העניינים

בחזרה לעמוד הבית

אגודת "ניצן"

פסיכולוג(ית) "שירות פסיכולוגי חינוכי" בגן ובבית הספר – שירות עירוני.

מרכז מתי"א – עירוני

מכון להוראה משקמת, רחוב מוזיר 1 תל-אביב

ועדת חריגים, משרד החינוך, ירושלים – פרטים לגבי הקלות בבחינות הבגרות

ד"ר א. קסלר, כותב דף זה, הוא פסיכולוג ונוירופסיכולוג העוסק בטיפול ובמחקרים קליניים, חבר בהסתדרות הפסיכולוגים, בישראל ובארה"ב, וחבר הקונסורציום הבינלאומי לטורט.