דיכאון

המאפיינים העיקריים של הדיכאון הם הירידה במצב-רוח, בפעילות, בהתעניינות כללית, בהנאה ובאנרגיות. השינויים באים בכל התחומים הרגשיים, שכליים, במוטיבציה ופעילות היומיום עד כדי פגיעה בולטת באיכות חייו ותפקודו של האדם.

החולה בדיכאון מרגיש עצבות, ייאוש וחוסר תקווה, ואיבוד עניין בכל התחומים שעניינו אותו קודם. לעיתים נתקף החולה רגשות אשמה ושנאה עצמית, חרדה ומתח רב ולעיתים אדישות מוחלטת. החולה הופך יותר ויותר פסימי, ודימויו העצמי ירוד- שלעיתים אינו תואם המציאות. לעיתים שוקל החולה התאבדות מתוך תפיסת עולם "שחורה" ונטולת תקווה.

האדם לעיתים נמנע מפעילויות בסיסיות בחייו כגון אכילה, רחצה, ניקוי הבית ופעילויות יומיומיות אחרות. המוטיבציה שלו ירודה, קיימת תחושת עייפות וחולשה רבה שלעיתים מופיעה עם תחושת מתח ואי-שקט פנימי רב.

לעיתים מלווים את הדיכאון כאבים שונים, כגון כאבי ראש, בטן ועוד, ירידה בתיאבון או בולמוסי אכילה, הפרעות שינה שונות ועוד.

טיפול

הטיפול בדיכאון הוא טיפול תרופתי ופסיכולוגי. כיום, כשליש ממקרי הדיכאון עמידים לטיפול התרופתי הרגיל המוצע לחולים.

טיפול מתקדם

הבנה חדשה של פעילות המוח אפשרה הבנה של הגורמים לדיכאון שהביאה לפיתוח שיטה ביופיזיקלית מעבדתית חדשנית ומדויקת (BDTAK) לא פולשנית, מהירה ומהימנה לאבחון. הבדיקה נערכת באופן עצמאי בבית החולה על ידו או בני משפחתו הסובבים אותו. בנוסף מאפשרת השיטה שימוש בטיפולים תרופתיים חדשים תוך מעקב פיזיקלי מדויק אחר יעילות והתקדמות הטיפול וכך עולים הסיכויים של החולה לצאת מהדיכאון.

חשוב לזכור שבהרבה ממקרי הדיכאון, כתוצאה מחוסר המוטיבציה ובעיות החשיבה של חוסר אונים קשה, על מנת להביא החולה בדיכאון לטיפול חייבת המשפחה או החברים ליזום את יצירת הקשר הראשונית בין המטפלים לחולה.

ד"ר א. קסלר, כותב דף זה, הוא פסיכולוג ונוירופסיכולוג העוסק בטיפול ובמחקרים קליניים, חבר בהסתדרות הפסיכולוגים, בישראל ובארה"ב, וחבר הקונסורציום הבינלאומי לטורט.